דבר העורכת

דבר העורכת

לציבור הקוראים והקוראות שלום רב,

הגיליון הנוכחי הוא גיליון מיוחד המוקדש לחינוך הסביבתי בחברה מרובת-התרבויות בישראל.
מאז "אג'נדה 21 " התחזקה ההבנה, שלחינוך הסביבתי תפקיד משמעותי בחינוך אזרחי העולם לאחריות ולהתנהלות סביבתית, הנחוצות לשימור משאבי הטבע בדור הנוכחי ובדורות הבאים. החינוך הסביבתי הוא תהליך המקדם הבנה של קשרי הגומלין אדם–סביבה–חברה, נוסף לאחריות סביבתית ולפעולה למען הסביבה. גישות חדשניות בחינוך הסביבתי, שהופיעו החל משנות התשעים של המאה ה 20- , מדגישות שילוב מפורש של קבוצות תרבותיות מגוונות בשיח הסביבתי. שילוב כזה מצריך דיון בסוגיות שעניינן זכויות אדם, שוויון זכויות וצדק חברתי בישראל, כמדינת הגירה המכילה מגוון של קבוצות תרבותיות החיות זו לצד זו, השיח על מהות החינוך במציאות מרובת-תרבויות ובפרט על חינוך סביבתי, הוא עניין חיוני.  ארבעת המאמרים והדוח המקוצר בגיליון זה מציגים היבטים שונים בחינוך סביבתי וכן תפיסות סביבתיות מנקודות מבט של קבוצות תרבותיות שונות בישראל: יהודים וערבים.

המאמר הראשון בגיליון הוא מאמרם של אדיב גל ודפנה גן "תפיסות של סטודנטיות מתרבויות שונות את המושג 'מערכות אקולוגיות- חברתיות' על רקע הקונפליקט הערבי–יהודי."  
המאמר מתאר חקר מקרה, שבו נבחן כיצד תופסות סטודנטיות את המושג "מערכות אקולוגיות-חברתיות" בהקשרו הרחב, הכולל צדק חברתי וסביבתי, על רקע הקונפליקט הערבי–יהודי. בנוסף לכך נבדקו היחסים בין הסטודנטיות הערביות לבין הסטודנטיות היהודיות כחלק מהמערכות האקולוגיות-חברתיות.

המאמר השני הוא מאמרן של היאם אלאטעוונה ונועה אבריאל-אבני, "שילוב גינה לימודית כאמצעי התמודדות עם חסמים של גננות בדואיות לעודד סקרנות ולמידת חקר בקרב ילדי הגן". אלאטעוונה ואבריאל- אבני עקבו אחר החסמים של גננות בכפר בדואי בנגב בטיפוח סקרנות ומיומנויות חקר בקרב ילדי הגנים, תוך כדי התמקדות בגינה הלימודית כסביבה המעודדת טיפוח יכולות אלה. המחקר משקף את האתגר שבפניו עומדות מחנכות בגיל הרך בבואן לשלב תכנים ופרקטיקות פדגוגיות, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם נורמות ומסורת בחברה הבדואית.

המאמר השלישי, של זהבה אבן-פז ונועה אבריאל-אבני, "מפגשים רב-תרבותיים בחווה החקלאית 'תלמי אחווה': מודל יישומי לשילוב בין חינוך סביבתי לבין חינוך רב-תרבותי" מתאר מחקר, שעקב אחר תכנית חינוכית לתלמידים יהודים וערבים בחווה חקלאית בלוד. המאמר מציג את מאפייני התכנית לאור מודלים תאורטיים של מפגשים רב-תרבותיים ואת התהליכים ליצירת קירוב בין הקבוצות ולהפחתת דעות קדומות, שעברו התלמידים. הדוח המקוצר של שלומית תמרי ואיימי אביעזר-ליפמן, "'מים ושכנות טובה' – התכנית החינוכית של 'אקופיס המזרח התיכון'", מתמקד אף הוא במפגש בין יהודים לערבים, הפעם במסגרת פרויקט סביבתי של ארגון .EcoPeace Middle East  הדוח מציג את ההשפעות הסביבתיות-חברתיות של התכנית החינוכית "מים ושכנות טובה", שהתקיימה בשנים 2012 – 2014 ושיתפה בו-זמנית קהילות ישראליות, ירדניות ופלסטיניות.

המאמר החותם את הגיליון הוא מאמרם של פיראס חמאד ודניאל מישורי, "נחלת הכלל וידע אקולוגי-מסורתי בכפר צור באהר: קיימות אקולוגית-חברתית בעבר כהשראה להווה". מאמר זה מתמקד כמצוין בכותרתו, בנחלת הכלל ובידע האקולוגי-מסורתי בכפר צור באהר שבמזרח ירושלים, ומתאר את הקיימות האקולוגית-חברתית שהתקיימה בכפר בעבר כהשראה להווה. המאמר מעלה את השאלה: האם ניתן לגלות מחדש וליצור מחדש אורח חיים מקיים שאבד, ומה ערכה של קיימות כזו כיום?

אני מקווה שתפיקו את המרב מקריאת גיליון זה.

בברכת קריאה מהנה,

איריס אלקחר, עורכת אורחת

תאריך פרסום: 
יוני, 2017
מהדורה: 
9 (2)
Pages: 
32

body field language: