השפעת כמויות משקעים שונות על התבססותם של נבטי שיטה בקרקעות שונות המצויות בוואדיות הערבה מערכת סימולציה

השפעת כמויות משקעים שונות על התבססותם של נבטי שיטה בקרקעות שונות המצויות בוואדיות הערבה מערכת סימולציה

Student Name: 
גיא כהן
Supervisor: 
דר' גבי בנט
בנגב מצויים שלושה מינים של עצי שיטה: שיטה סלילנית Acacia raddiana , שיטת סוכך
Acacia tortilis , ושיטת הנגב Acacia pachiceras . בעשורים האחרונים, נצפתה ירידה
מדאיגה בכמות המשקעים בערבה שלוותה בהתייבשותם של עצים בוגרים ובקושי ניכר של
נבטים להתבסס. על פי מחקרים, ב- 20 השנים האחרונות הייתה ירידה של כ- 50 אחוז
בכמות המשקעים . מממוצע רב שנתי של כ - - 30 מילמטרים לממוצע של כ- 12 מילימטרים
בלבד. התוצאה המיידית של הירידה הזו במשקעים, היא התמעטות השיטפונות באזור,
החיוניים לקיומה של הצמחייה.מטרתה של עבודה זו הייתה לבחון, באמצעות מערכת
סימולציה, האם כמויות גשם שמאפיינות את הערבה ואזור ים המלח תבטחנה את הגעתם
של נבטי השיטה לעומק של 1 מטר מתחת לפני הקרקע, בשלושה מיני קרקע מייצגים של
הערבה חול, אלוביום ו"היחידה האדומה". ההנחה בבסיס העבודה הייתה כי אם יצליח -
הנבט להאריך את שורשיו עד לעומק של 1 מטר, יעמוד לרשותו מאגר מים מספק על מנת
להתבסס כעץ. לצורך כך נבנתה מערכת ניסויית במטרה להדגים את תהליך ההתבססות של
נבטי שיטים בטבע. המערכת הורכבה מצינורות PVC באורך 1 מטר אשר מולאו בשלושת
סוגי הקרקע האמורים והושקו בשלושה משטרי גשם שונים: 30 מ"מ, 60 מ"מ, ו- 90 מ"מ.
בכל צינור הונח נבט צעיר של שיטה, ונערך מעקב אחר גדילתו/שרידותו למשך שלושה
חודשים. לאחר חודשיים ושלושה חודשים הוקרבו מחצית מהנבטים ששרדו ונבדקו פרופיל
ההרטבה של הקרקע ועומק השורש. בעבודה זו נמצא כי ב - 90 מ"מ גשם, לאחר 95 ימים
לניסוי, ישנה שרידות של 50% לערך מהנבטים, ב - 3 סוגי הקרקע. לעומת זאת, ב - 60 מ"מ
גשם, אחרי 64 ימים לניסוי, שרידות הנבטים הגבוהה ביותר הייתה בחול ) 90% (, לאחר מכן
ב"יחידה האדומה" ) 50% ( ולאחר מכן באלוביום ) 15% (. בין יום ה - 64 לניסוי ליום ה - 95
לניסוי חלה ירידה קטנה מאוד בהישרדות הנבטים בחול וירידה ניכרת בהישרדות הנבטים
ב"יחידה האדומה", ל - 15% שרידות. הישרדות הנבטים באלוביום הייתה ונשארה נמוכה
( 15% (. ב - 30 מ"מ גשם, לאחר 64 ימים, בדומה ל - 60 מ"מ גשם, שרידות הנבטים בחול
היתה גבוהה יותר משרידותם ב"יחידה האדומה" ומשרידותם באלוביום. בין יום 64 לניסוי
ליום 95 חלה ירידה משמעותי בהישרדות הנבטיים בחול וב"יחידה האדומה". שרידות
הנבטים באלוביום באותה תקופה ירדה מ - 10% ל - 0% . בכל המדידות שנעשו, קצה השורש
נמצא תמיד בין הגבול העליון והתחתון של פרופיל ההרטבה. בנוסף, ברוב רובם של
המקרים, אורך השורשים ביום ה - 95 לניסוי לא היה ארוך יותר מאורכם של השורשים ביום
ה - 64 לניסוי. בין היום ה - 64 לניסוי ליום ה - 95 לניסוי, ברוב רובם של המקרים, אין שינוי
מהותי בגובהי פרופיל ההרטבה )גובה גבול עליון וגובה גבול תחתון(. ב - 90 מ"מ גשם גם
ביום ה - 64 לניסוי וגם ביום ה - 95 לניסוי, ניתן לראות באופן ברור שעומק ההרטבה )גבול
תחתון של פרופיל המים( באלוביום הוא הגדול ביותר, אחריו זה של החול ולבסוף זה של
4
ה"יחידה האדומה". ניתן לראות תופעה זו גם ב - 60 מ"מ גשם אך באופן ברור פחות. עוד
נמצא כי גם באלוביום, גבול התחתון של פרופיל ההרטבה לא הגיע למטר אחד. בעבודה זאת
ניתן לומר כמעט בבטחה שהתבססותם של נבטי שיטה לא יכולה להתבסס רק על גשם ישיר,
גם אם כמותו 90 מ"מ. כמות זאת אינה מספיקה להביא את גבולו התחתון של פרופיל
ההרטבה עמוק מספיק כדי לבסס את הנבט ובנוסף קשה להניח שכמות זאת יכולה לאפשר
לצמח לשרוד את חודשי הקיץ כאמור, בחלק מהמקרים ראינו שפרופיל המים כמעט -
והתייבש. אף אחד מסוגי הקרקע לא נמצא מספיק "ידידותיי" למשתמש על מנת שאפילו
כמות של 90 מ"מ תשפר את שרידותם של הנבטים. משמעות ממצאים אלה היא כי נבטי
השיטה יכולים להתבסס רק אם הם מקבלים כמות מים מהסביבה, במקרים של שיטפון.
בנוסף, ניסוי זה מראה כי הכימיה והפיזיקה של ה"יחידה האדומה" לא מקנים לה היתרונות
בעליית שרידותם של הנבטים.