שלוחת ערבה תיכונה

שלוחת ערבה תיכונה

אודות

שלוחת ערבה תיכונה במרכז מדע ים המלח והערבה פועלת כפלטפורמה אקדמית-יישומית לקליטת חוקרים שבוחרים לגור בערבה התיכונה. השלוחה ממוקמת במבנה משותף עם המו"פ החקלאי בחוות יאיר שליד בי"ס שדה חצבה.

תחומי עיסוק

המחקרים בשלוחת ערבה תיכונה  קשורים לאקולוגיה, גאולוגיה, גילוי תרופות, מסלולים ביוכימיים בתנאי עקה, ארכיאולוגיה, חינוך  ועוד. 

עובדי השלוחה

חוקרים:

רבקי אופיר - מודלים של מחלות
שרית אשכנזי-פוליבודה - 
גיאולוגיה, מיקרופליאונטולוגיה ואקולוגיה 
גדעון וינטרס - 
עשבי ים
ניבה רוסק-בלום -
חקר מח
עודד קינן -
אקולוגיה, חינוך

עוזרי מחקר:

שירי רותם
גדעון רגולסקי

 

 

 

תחום מחקר: מודלים של מחלות
חוקרת: רבקי אופיר

אני חוקרת צמחי מדבר כמקור לחומרי מוצא לפתוח תרופות. יש לי ספריה של 250 צמחי מדבר ואני סוקרת מצויים כנגד מודלים של מחלות של בני אדם בדגי זברה, בנמטודה מחקרית (c.elegans) ובתרביות תאים.

אותה  ספרית מצויי צמחים משמשת אותי גם לחיפוש חומרים פעילים כנגד פטריות מחלה בצמחים ובמניעת נביטה של עשבים.

הראינו כי יש מקרים בהם צמחים הגדלים במדבר מיצרים חומרים ייחודיים  בהשואה לחומרים המיוצרים ע"י אותם צמחים  גדלים בהשקיה וללא עקה מדברית. אנו לומדים חומרים אלו.   להלן תחומי המחקר:

  • צמחי מדבר כמקור לחומרי מרפא; במעבדה יש לנו מודלים של מחלות של בני אדם (ALS, מחלות ניוון מוח, סרטן) בשורות תאים ובחיות מודל כמו נמטודה מחקרית (C. elegans) ודג זברה (zebrafish ). אנו סורקים את ספרית המצויים מצמחי המדבר במטרה לאתר חומרים פעילים כנגד מחלות אלו.
  • צמחי מדבר כמקור לקוטלי פטריות, קוטלי נמטודות וקוטלי עשבים . אנו סורקים את ספרית המיצויים מצמחי מדבר כנגד גורמי מחלות צמחים ובמטרה לאתר קוטלי עשבים טבעיים.
  • השפעת תנאי עקה מדברית על הרכב המטבוליטים בצמחי מרפא- Bioprospecting ואיתור  חותמת מולקולרית אופיניית לתנאי גידול. 

 

 

תחום מחקר: גיאולוגיה, מיקרופליאונטולוגיה ואקולוגיה (או: המעבדה למיקרופליאונטולוגיה:פורמיניפרים ככלי לשחזור סביבות ים קדומות וניטור אקולוגי סביבתי) 
חוקרת: שרית אשכנזי-פוליבודה

עוזרת מחקר: שירי רותם 
איש שטח: גדעון רגולסקי 

תחום זה כולל מחקר רב תחומי  של פורמיניפרים מאובנים וחיים כאינדיקאטורים של סביבות ימיות עתיקות ועכשויות.

פורמיניפרים הם יצורים חד-תאיים הנפוצים מאוד בסביבות ימיות, הם בונים שלדים גירניים המהווים מרכיב עיקרי של סלעי משקע ימיים ומשתמרים היטב ברקורד הגיאולוגי. תפוצה נרחבת, אבולוציה מהירה ורגישות רבה לשינויים המתרחשים סביבם הופכים אותם לכלי חשוב בתיארוך סלעים ושחזור סביבות ים קדומות, וכן כסמנים חשובים לבריאות מערכות אקולוגיות בהווה. פליאואקולוגיה היא תחום בתוך הגיאולוגיה אשר משתמש במאובנים לצורך שחזור מערכות אקולוגיות וסביבות קדומות (פליאו=קדום). אחד האורגניזמים היעילים והמנוצלים ביותר במחקרים פליאואקולוגים הם פורמיניפרים.

המחקרים שמתבצעים במרכז מדע מתמקדים בתיארוך (ביוסטרטיגרפיה) סלעים מתקופת הקרטיקון העליון (90-65 מ"ש), בשחזור התנאים הסביבתיים (רמות חמצן, טמפ', כמות מזון וכו'...), האקולוגים והאוקיינוגרפים בזמן ההשקעה של סלעים עשירי חומר אורגני (פצלי שמן) בישראל, ובאפיון תנאי מחייה של מיני פורמיניפרים באזורים שונים בעולם (טקסס, האוקינוס האלנטי והפסיפי). שחזור ואפיון אלו נעשים על ידי אפיון כמותי ואיכותי של מאספי פורמיניפרים ואנליזות של איזוטופים יציבים (חמצן ופחמן) הנמדדים בשלדם. בנוסף להיבט הסביבתי, ישנו דגש גם על תיאור ותיעוד מיני הפורמיניפרים הפלנקטונים והבנתונים הרבים שחיו בתקופת הקרטיקון העליון באזורנו.

בנוסף, בשל עליית המודעות של ההשפעה האפשרית של הלחץ האנתרופוגני על קהילות ימיות במהלך השנים האחרונות. פורמיניפרים נחשבים כאחד הכלים החזקים ביותר עבור ניטור ימי בשל היותם כאינדיקטורים רגישים לשינויים סביבתיים ובעיקר  זיהומים אנתרופוגניים כמו גם תנודות הטמפרטורה. בתקופה האחרונה החלו מספר פרויקטים על שינויי טמפרטורה בסביבות ימיות מודרניות ואנו עתידים להקים מעבדה לגידול פורמיניפרים לצורך עריכת נסויים. 

 

 

 

 

 

מרכז מדע ים המלח והערבה - שלוחת ערבה תיכונה