השתתפות בכנס International Geo-Science Education

השתתפות בכנס International Geo-Science Education

10.09.14

הכנס השביעי הבינלאומי של מדעי כדור הארץ התקיים בעיר הידרבאד בהודו. בכנס 100 משתתפים מ 20 מדינות כולל בריטניה, גרמניה וגם מצרים. הכנס התקיים באוניברסיטת היידרבאד התמך ע"י חברות כלכליות הודיות.

הוראת מדעי כדור הארץ במרבית מדינות העולם עדיין לוקה בחסר. תחום זה לא נלמד כמקצוע עצמאי  ולא כמקצוע נפרד. במדינות רבות מספר התלמידים הלומדים את המקצוע נמוך למדי. מטרת כנס זה לקדם את למידת תחום הדעת הזה בעולם. הקידום הן באיכות ההוראה והלמידה והן בכמות הלומדים. בהרצאה הראשונה ע"י ד"ר כריס קינג מבריטניה הוצג הסילבוס המומלץ למדינות העולם.

בכנס השתתפנו מישראל פרופ' ניר אוריון ממכון וייצמן, ד"ר יוסי גודביץ מסמינר דוד ילין וד"ר חנן גינת ממרכז מדע ים המלח והערבה. הקבוצה מישראל קיימה מושב של חמש הרצאות שהציג גישות כוללות להוראת התחום. ההרצאות של יוסי עסקו בלמידה החוץ כתתית ובכיתה העל ארצית. ההרצאות של חנן עסקו בעבודות הגמר כתוצר הגבוה ביותר בבית הספר ובהנגשת מידע לציבור ע"י מיניפלקטים והמסלולרי. שני נושאים אלו קשורים לפעילות מרכז המדע בתחום החינוך המדעי ועוררו עניין רב. ערכת מיניפלקטים באנגלית ניתנה כשי ליו"ר היוצאת מגרמניה וליו"ר החדש מהודו וכן לאנשים מרכזיים נוספים שהשתתפו בכנס – מנהל המכון הגיאולוגי ההודי, האחראי, מאנגליה, על הסילבוס העולמי המומלץ של מדעי כדור הארץ, האחראי על תוכניות הלימוד ביפן וחוקרת ממצרים מאוניברסיטת קהיר. המיניפלקטים הוצגו בכנס גם בהרצאה וגם כפוסטר.

בהרצאות השונות, ובמיוחד של היפנים הוצגה גישת ה STEM. היעד הוא שילוב מקצוע מדע כדור הארץ כחלק מלימודי המדעים המשולבים גם עם מתמטיקה, טכנולוגיה והנדסה. כמו כן עלה הנושא של למידה על פי פרויקטים ובעיות נבחרות – Problem base learning. בכנס הוצג למידת התחום בחינוך הפורמלי והלא פורמלי, הוצגו מגוון פעילויות בהן גם פעילויות מתוקשבות וגם משחקים ומגוון רחב של פעילויות. במהלך הכנס נערך דיון על האולימפיאדה למדע כדור הארץ כחלק מפעילות ה GeoEarth Science Organization.. נקבע מבנה הצוותים שיעסקו במבחנים שיהיו באולימפיאדה ובמבנה האולימפיאדה. החל מהאולימפיאדה שתתקיים ברוסיה בקיץ 2015 יופעלו כללים אלו.

קשר מיוחד נוצר עם פרפ' יושוקו האחראי על תחום החינוך לאנרגיה ומשאבים ביפן. הוא גם בין האחראים לאולימפיאדה שתהיה בשנת 2016 ביפן. כמו כן נוצר קשר עם ד"ר חולוד אלבמאקסוד מאוניברסיטת קהיר – גיאולוגית שלאחרונה מתמחה בהוראת מדעי כדור הארץ. קשר אחר נוצר עם חוקרת צרפתיה בשם פלורנס מאוניברסיטת ליון בצרפת. יחד איתה ניתן יהיה בעתיד להגיש הצעות לקולות קוראים מתאימים של horizon 2020.

במהלך הכנס התקיים סיור שבמהלכו בקרנו באתרים בעלי עניין גיאולוגי ובכל אחד מהם עסקנו בדרך הנכונה להעזר במחשוף זה בשדה. כמו כן נחשפנו לטכנולוגיות חדשניות כעדון בלון תלת מימדי עליו מוקרנים סרטים הנותנים ביטוי לתהליכים (למשל טקטוניקת הלוחות והיווצרות הוריקן)

בכנס הוצגה ההערכות לרעידות אדמה בתוכניות לימודים בעולם. ביפן ההערכות היא תחת כותרת אסונות הטבע (רעידות אדמה, צונאמי הוריקנים). לעומת זאת בפורטוגל, אנגליה והודו בהן יש סיכוי נמוך לרעידת אדמה יש קושי גדול להכין את כלל התלמידים בנושא זה.  ביפן ניתן להשיג סיסמוגרף אותו ניתן להפעיל בבתי ספר בעלות של 100 דולר.

בסה"כ היה כנס מצוין. במהלכו נחשפנו להיבטים שונים של למידה והוראה של תחום מדעי כדור הארץ.

אין ספק שהרמה הקיימת בישראל גבוהה מאוד. יש הרבה מה ללמוד אבל גם ללמד עמיתים ברחבי העולם. המפגש עם עמיתים מהעולם חשוב מאוד להעשרה והרחבת המידע, הידע והמודעות להוראה נכונה. בסיום הכנס נערך דיון מעניין מאוד על דרכים לקידום מדעי כדור הארץ בעולם.

בכנס ניתן מבחינתי ייצוג מתאים לפעילות המיוחדת הנעשית במרכז מדע ים המלח  והערבה והן בביה"ס מעלה שחרות ובמיוחד עבודות הגמר, המיניפלקטים והמסלולרי.

המסקנה הישירה והברורה שיש להרחיב הפעילות בכל אחד מפעילויות אלו:

  1. נכון להרחיב עבודות חקר על בסיס של problem Base Learning  בתחום מדעי כדור הארץ בכל המרחב שלנו וכן להציע לתלמידים מבתי ספר אחרים להגיע אלינו.
  2. להרחיב מספר המיניפלקטים, לתרגם לאנגלית ולהציב באתר מרכז מדע ים המלח והערבה.
  3. להרחיב את מספר האתרים בעלי זיקה גיאולוגית במסלולרי
  4. הרחבת הקשר עם התעשייה הקשור להוראת מדעי כדור הארץ ובדיקת אפשדרויות של התעשייה לתמוך בפרויקטים של מדעי כדור הארץ בבתי הספר (כמו למשל המיניפלקטים)
  5. מתן דגש בפעילות המחקרית על ארועי טבע קיצוניים (רעידות אדמה, צונאמי, שטפונות) להבנת תופעות במרחב.
  6. דגש בהוראה על המהפכות המלוות את תחום מדעי כדור הארץ – מהפכת הבנת התהליכים, טקטוניקת הלוחות ומערכות כדור הארץ. הועלתה מחשה לכתוב מאמר שיעסוק במהפכות אלו בעברית לעיתון "פנים".
  7. עבודות חקר שיהיו מבוססות על PBL x 3 =

Place Base Learning, Problem Base Learning and Project Base Learning