השתתפות נבחרת ישראל באולימפיאדה למדעי כדור הארץ בהודו 2013

השתתפות נבחרת ישראל באולימפיאדה למדעי כדור הארץ בהודו 2013

03.11.13

האולימפיאדה השביעית במדעי כדור הארץ (IESO) התקיימה בין התאריכים 11-19.9.2013 בעיר מייסור בדרום הודו, בהשתתפות משלחות מ-27 מדינות. פרטים על האולימפיאדה ניתן למצוא באתר:http://www.ieso2013.in/

השתתפותה של המשלחת הישראלית שכללה ארבעה תלמידים מבתי הספר מעלה שחרות, יוטבתה, ביה"ס הסביבתי שדה בוקר ותיכון בן יהודה, נס ציונה התאפשרה תודות לתמיכת משמעותית של משרד המדע וכן בסיוע משרד נגב גליל ובית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן, חשוב לציין שהמשלחת יצאה בחסות המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.

המשלחת הונהגה על ידי דר' חנן גינת ממרכז מדע ערבה וים המלח ודר' יוסי גודוביץ מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובית הספר התיכון הניסויי עין כרם, אשר הכינו וליוו את המשלחת ועל ידי פרופ' ניר אוריון ממכון ויצמן.

מטרות האולימפיאדה: א. קידום הוראה ולמידה של תחום מדעי כדור הארץ והסביבה בבתי ספר תיכון בעולם.   ב. מפגש העשרה לצוות המוביל את האולימפיאדה בכל מדינה.  ג. חיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי בין תלמידים ומורים.

האולימפיאדה כללה: חלק א – מבחנים אישיים:

 1.        מבחנים כתובים בתת תחומים: גיאוספירה, הדרוספירה, אטמוספירה ואסטרונומיה. המבחנים מתורגמים וכל מתחרה פותר את המבחן בשפת האם שלו.

2.         מבחנים מעשיים: תחומי הגיאוספירה (מעבדה, שטח), הדרוספירה ואסטרונומיה.

חלק ב – פרויקטים קבוצתיים:

 1.        פרויקט חקר קבוצתי בשדה International Team Field Investigation: התלמידים  התחלקו לשבע קבוצות מעורבות ובכל אחת 14 תלמידים. בשטח קבלו משימה מורכבת ונדרשו לבנות מצגת המתארת את "המיני מחקר" שעשו. הפרויקטים הוצגו בפני כל 180 המשתתפים באולימפיאדה ולכל קבוצה נתנו כ – 15 דקות ועוד 3 דקות לשאלות.

2.         פרויקט חקר קבוצתי מבוסס אינטרנטי חקר של תופעה מערכתית בכדור הארץ בקבוצות מעורבות של 10 תלמידים ממדינות שונות. קבוצות אלו הכינו פוסטר על תופעת המונסון בהודו.

בכל אחת מהתחרויות הללו זוכות שלוש הקבוצות הטובות ביותר בזהב, כסף וארד

התלמידים הישראליים זכו בשש מדליות! מדליית זהב ושתי מדליות ארד במטלות החקר הקבוצתיות ובשלוש מדליות ארד אישיות במבחני הידע העיוניים.

חשוב לציין, שהתלמידים הישראלים בלטו במטלות החקר והחשיבה, שנערכו בקבוצות מעורבות של למידים ממדינות שונות. הם הובילו את קבוצות החקר והיו מרכיב מרכזי בהצלחתן.

מעבר להישגי התלמידים, ניתן להצביע על הישג ישראלי נוסף וחשוב והוא שילובן לראשונה של מטלות החקר והחשיבה בפורמט המסורתי של האולימפיאדה. פרופ' ניר אוריון יזם והוביל את שילוב מטלות החקר והחשיבה לפורמט המסורתי שהיה מבוסס עד כה על מטלות שינון בלבד ושימש כיועץ לצוות המקומי שהכין את האולימפיאדה השנה.

הגישה החדשה, אשר מהווה חלק אינטגרלי של תכנית הלימודים הישראלית, זכתה לתמיכה רחבה ונציגי מדינות רבות אמרו שיישמו אותה בתכנית הלימודים במדעי כדור הארץ במדינתם.

 

יש לקוות שהישגי מערכת הוראת מדעי כדור הארץ הישראלית באולימפיאדה זו יסייעו לקדם את לימוד תחום מדעי כדור הארץ בישראל.