ד"ר נועה אבריאל- אבני

ד"ר נועה אבריאל- אבני

Photo: 
תחום המחקר: 
אקולוגיה
טלפון: 
08-6588985
Cell: 
054-4561168

google scholar Google Scholar 

ResearchGate ResearchGate 

כחוקרת בתחום החינוך הסביבתי, מסלול ההכשרה שלי היווה שילוב בין מדעי הטבע והסביבה ובין התמחות בחינוך. במסגרת תואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, למדתי ביולוגיה עם השלמות בגאולוגיה. בתואר השני, גם הוא באוניברסיטה העברית, התמחתי בפיזיולוגיה של הצמח ובהשפעות של עוצמת הקרינה וריכוז הפחמן באוויר על קצב הפוטוסינטזה והטרנספירציה של צמחים ועל ההתפתחות פיוניות.

עם סיום התואר השני ולימודי תעודת הוראה בביולוגיה, עבדתי שלוש שנים בחי רמון – מוזאון חי המציג את בעלי החיים הקטנים וצמחי המדבר- כמפתחת סדנאות של אקולוגיה מדברית. במקביל הדרכתי חוגי מדע בבית הספר היסודי במצפה רמון ובשיתוף עם המורות פיתחתי תכנית לחינוך סביבתי-מדברי מכיתה א' עד ו'.

התנסות זו הולידה בי את הרצון להתמחות בחינוך סביבתי ובפיתוח תכניות לימודים. לימודי הדוקטורט היו במחלקה לאוקולוגיה ובמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. במסגרתו פיתחתי גישה של חינוך סביבתי-עירוני המבוסס על חשיבה אקולוגית ועל מחקר פעולה. במהלך הדוקטורט הצטרפתי לקבוצת מט"ס (מדע וטכנולוגיה בסביבה) ופיתחתי תכנית למידת חקר בנושא: "מדבר ומדבור" עבור משרד החינוך. עם הקמת רשת ה-  LTER הישראלית, הצטרפתי אליה כמרכזת נושא החינוך ובסיום הדוקטורט, בשנת 2004, נסעתי להתמחות בפיתוח אוריינות אקולוגית באקוסיסטמות עירוניות בתחנת ה- LTER  בבולטימור, במסגרת פוסט-דוקטורט במכון IES, ניו יורק.

בשנת 2007 השלמתי פוסט-דוקטורט שני באוניברסיטת בר אילן, אשר עסק בהתפתחות קשר למקום (Sanse of Place) אצל ילדים במצפה רמון ובירוחם.

בשנים 2006-2013 לימדתי קורסים בנושא קיימות ואזרחות סביבתית באוניברסיטת בן גוריון ומשנת 2006 ואילך אני מלמדת קורסים בנושאים אלו ובכתיבה אקדמית, במסלול לתואר שני בחינוך סביבתי, במכללת סמינר הקיבוצים, במקביל לעבודתי כחוקרת במרכז המדע.

מחקר נוכחי: 

1. חינוך סביבתי-מדברי: מה התפקיד של החינוך הסביבתי בסביבה יובשנית? כיצד יכול החינוך הסביבתי לתמוך בחוסן של מערכות חברתיות-אקולוגיות מדבריות? כיצד תוגדר האוריינות האקולוגית הנדרשת לאזרחים סביבתיים במדבר?

בשנת 2008 הובלתי הקמת רשת מתוקשבת של בתי ספר בדרום – רשת אדם וסביבה במרחב (אס"ם). באמצעות השתלמות (מתוקשבת אף היא) הוכשרו מורים מובילים בבתי ספר של קיבוצים, עיירות יהודיות ובדואיות וכפרים בדואים לא מוכרים, להקים תחנות מחקר וניטור של המערכות החברתיות-האקולוגיות המקומיות שלהם. הרשת המתוקשבת מאפשרת למורים ולתלמידים לחלוק ידע ולבדוק ביחד את השפעת ההבדלים התרבותיים על המבנה והתפקוד של המערכות החברתיות-אקולוגיות.

ניתוח הפעילות החינוכית והכשרת המורים משמש לגיבוש עקרונות לחינוך סביבתי מדברי, לפיתוח אוריינות אקולוגית ולטיפוח קשר למקום ואזרחות סביבתית פעילה.

2. התפתחות של חשיבה מורכבת בקרב תלמידים החוקרים מערכות חברתיות-אקולוגיות: תפישת הסביבה כמערכת חברתית-אקולוגית מצומדת, אשר חוסנה מותנה בלמידה מתמדת של המצב הדינמי ובהתאמת ההתנהגות של חבריה. תלמידת המחקר, מירב פרי, מסיימת בימים אלו מחקר בן 4 שנים אשר בו אפיינה דרכים שונות של תלמידים לתפוש את מורכבות הסביבה. ממצאי המחקר מעובדים לכלי המאפשר אפיון מפורט של תפישת המורכבות וזיהוי עוגנים אצל כל פרט, אשר יכולים לשמש כבסיס לטיפוח החשיבה המורכבת אצלו. הדוקטורט נעשה בהנחייה משותפת עם פרופסור פועה בר ועם פרופסור משה שחק, באוניברסיטת בן גוריון.

3. אפיון המורכבות של דינמיקת השיח בקהילת מעשה מתוקשבת רב-תרבותית: המקרה של קהילת מורים בתחום הסביבה: בהשתלמות המלווה את רשת אס"ם, המשתתפים מבטאים את דרכי התמודדותם עם חקר המערכות החברתיות-אקולוגיות שלהם, את עמדותיהם ביחס למערכות אלו ואת עמדותיהם כלפי מערכות חברתיות-אקולוגיות אחרות. עמדות אלו מבטאות השקפות עולם, יחסי כוחות בין קבוצות וזהויות שונות של המשתתפים. הסביבה המתוקשבת מציבה אתגר להתפתחות שיח פורה, בשל היעדר מראה פנים ומגע וכן בשל הצורך לשלוט בטכנולוגיה. אתגרים אלו מועצמים בסביבה רב תרבותית. תלמיד המחקר, ליאור סולומוביץ, עוקב אחרי דינמיקת השיח של השתלמות המורים ובודק כיצד משפיעה הסביבה המתוקשבת על השיח המתפתח. הדוקטורט נעשה בהנחייה משותפת עם פרופסור אבינועם מאיר וד"ר גלעד רביד, באוניברסיטת בן גוריון.

4. מיפוי שימושי קרקע והערכיות של נופים לאורך כביש 40 במקטע של הר הנגב: מחקר חוצה מגזרים: לנוכח יוזמות שונות להחיל מודלים של ניהול אזור הר הנגב כמרחב של אדם-סביבה (מרחב ביוספרי, LTSER, גאופארק, ארץ נופי בראשית), המחקר נועד לאפיין את שימושי הקרקע, את הערכיות שהתושבים השונים נותנים ליחידות הנוף, את אזורי הקונפליקט ואת ההזדמנויות לשיתוף פעולה. הובלת המחקר נעשית על ידי המאסטרנט פביו שנקמן ומונחה בשיתוף עם ד"ר יודן רופא מהמחלקה לאדם במדבר, המכון לחקר המדבר.

5. התפתחות תחושת קשר למקום בקרב תושבים של כפר בדואי לא מוכר: המחקר עוקב אחרי הפיכת הישוב בוואדי אריכה למרכז של תיירות מסורת. באמצעות ראיונות עומק עם מובילי היוזמה, נחשף תהליך של שינוי בתפישת המקום, בזהות העצמית ולבסוף, בתחושת הקשר למקום. במקביל מתועדת המעורבות של שותפים יהודים והשפעתה על הנרטיב החדש הנבנה. המחקר נעשה בשיתוף עם גדי סימון ועם פרופסור חביבה פדיה.

6. פיתוח אזרחות סביבתית במסגרות אקדמיות באמצעות מחקרי פעולה: התועלות הטמונות בשימוש במחקרי פעולה כמסגרת תיאורטית ומעשית בהוראת אזרחות סביבתית, מהוות את מוקד המחקר. באמצעותניתוח תוכן רפלקציות סטודנטים שאני מלמדת, על ההתנסות שלהם בהובלת שינוי, ובעזרת מובאות מיומן החוקרת, מודגמות ההתלבטויות המלוות את הפעולה  הסביבתית, השינוי בתפישת הסביבה החברתית והביו- פיזית, השינוי בתפישת 'העצמי' כמי שמסוגל לפעול ולחולל שינוי, וההשפעה של מחקר הפעולה על כל אלו, הן על הסטודנטים והן על המרצה.

שותפות ביוזמות אקדמיות-קהילתיות:

1. הקמת תחנת LTSER  בהר הנגב – בשיתוף עם רשת ה-  LTER הישראלית והמחלקה לאדם במדבר, המכון לחקר המדבר. תכנית ניטור ומחקר ארוך טווח של המערכת החברתית-אקולוגית.

2. פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – שותפה בכתיבת פרק הערכת מצב שירותי המערכות האקולוגית באזור הצחיח והצחיח הקיצון בישראל. בהובלת פרויקט המאר"ג והמשרד להגנת הסביבה.

3. הקמת מרכז השתלמויות לאומי ובינלאומי במצפה רמון – בשיתוף עם מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) במצפה רמון.

פרסומים נבחרים: 

 פרסומים אקדמיים

מאמרים בכתבי עת עם שיפוט

  • אבריאל אבני, נ. (2014). מערכות חברתיות-אקולוגיות כמסגרת מושגית לחינוך סביבתי. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה, כרך 3 (ספטמבר 2014).
  • Avriel-Avni, N.; Spektor-Levi, O.; Zion, M & Levi, N. R.  (2010). Defining How Urban Children Perceive Their Environment as Home – Implications for Aspiring Environmental Citizens. International Research in Geographical and Environmental Education 19 ( 3), 241–259
  • Avriel-Avni, N., Zion, M. and Spektor-Levy, O. (2010). “Developing a Perception of a Place as Home among Children in an Isolated Desert Town.” Children, Youth and Environments 20(2): 116-149.

 

פרקים בספרים אקדמיים (שעברו שיפוט)

  • אבריאל אבני, נ. (2014). אקטיביזם סביבתי באקדמיה – הילכו שניים ביחד? בתוך: אבישר, א. (עורכת). אתגר הקיימות: חינוך ואחריות חברתית סביבתית. הוצאת עם עובד, מכון מופ"ת (בדפוס).
  • אבריאל אבני, נ. (2005). גיבוש גישה חינוכית באמצעות מחקר פעולה. בתוך: לוי, ד. (עורכת). זיקות  פילוסופיות ומתודולוגיות  בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האיכותי. הוצאת מכון מופ"ת.
  • אבריאל אבני, נ. (2004). חשיבה אקולוגית כבסיס לחינוך סביבתי. הוגש כעבודת דוקטורט לאוניברסיטת בן-גוריון.
  • אבריאל אבני, נ. וקיני, ש. (2010). ניתוח שיח קבוצתי במתודולוגיה של "אבולוציה סמיוטית". בתוך: קסן, ל. וקרמר-נבו, מ.  (עורכות). שיטות לניתוח נתונים איכותניים. הוצאת אוניברסיטת בן גוריון.  
  • Keiny, S.;Shachak, M. and Avriel-Avni, N. (2003). Ecological Thinking: As a tool for understanding urban ecosystems. A model from Israel. In: Berkowitz, A. I.; Nilon,  C. H. and  Hollweg, K. S. (eds.). Understanding urban ecosystems. Springer-Verlag, New-York, Inc. 2003.
  • Avriel-Avni, N. (2001). Environmental education in Mizpe Ramon.  In: Krasnov, B. and Mazor, E. (eds.) The Makhteshim country: A laboratory of  nature. Geological and ecological studies in the desert region of Israel. PENSOFT, Sofia-Moscow, 2001.

  מאמרים בכינוסים מדעיים

  • אבריאל אבני, נ. (2013). אקטיביזם סביבתי באקדמיה – הילכו שניים ביחד? כנס החברה האקולוגית, 9 באוקטובר, 2013.
  • אבריאל אבני, נ. (2012). שילוב המושג "שירותי מערכות אקולוגיות" במערכת החינוך הוצג ביום העיון:  שירותי המערכת האקולוגית בישראל. המאר"ג, תכנית לאומית להערכת שירותי הטבע 16.4.12
  • אבריאל אבני, נ. (2012). שמורה ביוספרית במצפה רמון: האתגרים והזדמנויות לצמיחה משותפת. כנס ההתנעה של המרחב הביוספרי. 4 בנובמבר 2012
  • אבריאל אבני, נ. ובן נתן, ג. (2012). חינוך סביבתי כמנוף מרכזי להפיכת מערכות חברתיות-אקולוגיות לחסונות. כנס החברה האקולוגית, 16 באוקטובר, 2012.
  • פרי, מ. אבריאל-אבני, נ. שחק, מ. בר, פ. (2012). תפיסות שונות של מערכות מורכבות אצל תלמידים המשתתפים ברשת מחקר של מערכות אקולוגיות וחברתיות מצומדות. כנס החברה האקולוגית, 16 באוקטובר 2012.
  • אבריאל-אבני, נ. (2008). תפיסת המקום כבית – ניתוח פנומנוגראפי של ציורי ילדים. הכנס השלישי של המרכז הישראלי לשיטות מחקר איכותניות. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב , 21-22 בפברואר 2008.
  • אבריאל-אבני, נ. וקיני, ש. (2007). מחקרי פעולה כדרך לפיתוח "אזרחות סביבתית". הכנס הבינלאומי  החמישי "הכשרת מורים על פרשת דרכים". המכללה האקדמית ע"ש קייבאר-שבע ומכון מופ"ת, תל-אביב 25-28 ביוני 2007.
  • אבריאל-אבני, נ. (2004). גיבוש גישה חינוכית חדשה באמצעות מחקר פעולה. הכנס הישראלי הבין-תחומי הראשון לשיטות מחקר איכותניות. תל אביב, 2004.
  • אבריאל-אבני, נ. (2002). חשיבה אקולוגית כבסיס לחינוך סביבתי-עירוני. כנס האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי איכות הסביבה ה-32. תל-אביב 2002.
  • קיני, ש.,  חגי, א., אבריאל-אבני, נ., ערן-צורן, י. וארד, ד. (2002). כיצד לשלב חשיבה אקולוגית בהכשרת מורים – סימפוזיון אינטראקטיבי. הכינוס הבינלאומי הרביעי להכשרת מורים: הכשרת מורים כשליחות  חברתית – מפתח לעתיד. מכללת  אחווה, 2002.
  • אבריאל-אבני, נ. (2000). חקר מערכות היחסים בין האדם לסביבה, לפי התפישה האקולוגית. בתוך: המחקר ויישומו בעולם משתנה. כנס איל"ה, תל-אביב 2000.
  • Avriel Avni, N. and Simon, G. (2012). Construction of new place identity in an unrecognized Bedouin village: from alienation to environmental responsibility. DDD conference, November, 13, 2012.
  • Avriel-Avni, N. Spektor-Levy, O.; Zion, M. and Rosalind Levi, N. (2007). How Urban Children Perceive the Environment as Home – Children’s Drawings Analyzed. The 4th World Environmental Education Congress, Durban. South Africa. July 2007.
  • Avriel Avni, N. (2005). Urban ecosystem as framework for environmental education – my place in the web of life. Plenary lecture at the 8th international conference of Israel Society for Ecology and Environmental Quality Sciences,  Weizmann Institute of Science, Rehovot., Israel. May 2005.
  • Avriel-Avni, N. (2003). A model for applying ecological knowledge in the school system LTER conference. Seattle, USA.
  • Keiny, S., Avriel-Avni, N., Arad, D. and Hagay, E. (2001). Promoting ecological thinking in Self-Organizing groups for educational change. ISATT 2001, Algarve, Portugal.