ישראל היא מדינה בעלת אוכלוסייה מגוונת מאוד מבחינה תרבותית. גיוון זה מחולל מתחים וקונפליקטים רבים, אולם הפער התרבותי הבולט ביותר הוא בין יהודים לבין ערבים. פער זה מוזן מהיסטוריה ארוכה של ניכור, איבה ואלימות ועל כן הוא קשה לגישור. עיסוק בנושאי סביבה נחשב לאחד האמצעים האפשריים לתיווך בין התרבויות, בשל עיסוקו בְּדילמות המשותפות לקהילות השונות. מסיבה זו פרויקטים חינוכיים שונים משלבים בתוכם מרכיבים של חינוך רב-תרבותי וחינוך סביבתי. עם זאת נראה שעדיין לא נמצא מודל יעיל דיו למטרה זו. המחקר הנוכחי עקב אחר תכנית מפגשים רב-תרבותיים בין תלמידים יהודים לבין תלמידים ערבים, שהתקיימו בחווה החקלאית “תלמי אחווה” בעיר לוד במהלך שנת הלימודים תשע”ד. באמצעות מחקר איכותני מסוג חקר מקרה, הומשגו מאפייניה הייחודיים של התכנית והמודלים התאורטיים המונחים בבסיסה. נוסף על כך הוערכו התהליכים שעברו התלמידים בתכנית ביחס לקירוב בין הקבוצות ולהפחתת דעות קדומות. הממצאים מלמדים כי תכנית הלימודים שפותחה בחווה נשענה על שני מודלים עיקריים למפגשים רב-תרבותיים. מודלים אלה הם מודל “השערת המגע” הגורס כי מפגש בלתי אמצעי בין קבוצות מסייע לקירוב לבבות ולהפחתת דעות קדומות, ומודל “פרויקטים משותפים”, לפיו קיומה של מטרת-על משותפת עשויה לקרב בין הקבוצות וליצור ביניהן זהות משותפת. שילוב מודלים אלו עם מרכיבים מתחום החינוך הסביבתי אפשרו ליצור מגע וקרבה בין התלמידים, להציב מטרות משותפות ולפעול במשותף במרחב שהם חולקים. הקרבה בין התלמידים התפתחה בשלושה מישורים. מישורים אלה הם מעבר מראיית האחר כאובייקט לראייתו כסובייקט, מעבר מתחרות לשיתוף פעולה, ומעבר מעיסוק בזהות קבוצתית לעיסוק בזהות אישית ובין-אישית. ההנחיה הדו-לשונית סייעה לתלמידים בהתמודדות עם אתגר השפה, והמדריכים סייעו גם בתיווך ובעיבוד הרגשי של חוויית המפגש, וכן הציבו דוגמה אישית לחברות ולעבודת צוות בין ערבים ליהודים. תכנית הלימודים המתוארת במחקר יכולה לשמש כמודל יעיל לחינוך רב-תרבותי סביבתי עבור מפגשים בין יהודים וערבים. עם ביצוע התאמות נדרשות יכולה התכנית לשמש גם בהקשרים רב-תרבותיים וסביבתיים אחרים בארץ ובעולם. תוצאות המחקר תורמות לגיבוש מודל יעיל המשלב בין חינוך רב-תרבותי לבין חינוך סביבתי.
מאת: אבריאל-אבני נעה, ז’ אבן פז
מילות מפתח: חינוך סביבתי, חינוך רב-תרבותי, מודל למפגשים רב-תרבותיים
תאריך פרסום: יוני, 2017
מהדורה: 9 (2)
עמודים: 56-64
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: 4. אבן-פז.pdf